מריחוק חברתי לקרבה וירטואלית

רק הקורונה הצליחה לגרום לי להתנסות באופן ממשי בחוויה המאתגרת שהפכה לימים למכוננת. מאז מרץ 2020, 90% מעבודתי נעשית מרחוק.

הקורונה, וגם הנורמלי החדש, העמידו את כולנו מול מציאות מפתיעה ומסעירה. המציאות השתנתה, אך הצרכים הפסיכולוגיים של שייכות, הישגיות ומשמעות נשארו, ובחלק מן המקרים, הצורך בהם רק התעצם.

"הזום לא עובד". כך אני שומעת רבים אומרים. "זה לא אותו דבר". "אי אפשר להרגיש את כל הנוכחות, את הניואנסים". "אי אפשר לקיים ישיבות צוות ככה", "אני לא יודעת מה הצד השני עושה". פגישות 1:1 וישיבות גרועות פנים אל פנים התרחשו גם לפני הקורונה.

היתרון המשמעותי של תקשורת מרחוק מסתכם בעצם האפשרות לקיים אותה, תוך חסכון עצום בזמן ובמשאבים. כאשר התקשורת מתקיימת באופן וירטואלי, דרושה רגישות רבה יותר, שמתחילה בהנחות היסוד שלנו...

לא בחרתי להתנסות ביצירת קרבה דיגיטלית, היא בחרה אותי. כאשר התחלתי להתמקד ביתרונותיה, הנובעים בראש ובראשונה מן החיסכון בזמן ובמשאבים, התחלתי להנות.

מאז שהפכנו לכפר גלובאלי דמויות ניהוליות רבות יותר נדרשות לעבודה מרחוק. מה יכולות דמויות ניהוליות לעשות על מנת לייצר סביבת עבודה מניעה וחיובית?

במאמר זה נסקור את המרכיבים המעשיים שיסייעו לך לייצר חיבור, לרתום אחרים ובעיקר לתת ערך משמעותי ולייצר קרבה גם בתקשורת רחוקה. נתחיל בהתארגנות לקראת המפגש עצמו.

הגענו לmoney time , המפגש עצמו! הכל מוכן! אם נקפיד על כמה כללים חשובים נוכל לא רק לשרוד את המפגש אלא להפתיע את המשתתפים ואת עצמנו בחוויה.

התכוננתם מראש, עשיתם כמיטב יכולתכם. נותר לסכם, לפנק, לתחקר. במאמר זה נעסוק בקצרה בכל אחד מן המרכיבים בללו. לסכם

במאמר זה מרוכזות עשר העצות הכי פרקטיות שיסייעו לך להצליח בעת הזו ובימים שעוד נכונו לנו, כי גם לאחר שננצח את הנגיף, התקשורת הווירטואלית בחלקה לפחות תישאר איתנו.