הבלוג - על ספת הניהול #קרבה וירטואלית

רק הקורונה הצליחה לגרום לי להתנסות באופן ממשי בחוויה המאתגרת שהפכה לימים למכוננת. מאז מרץ 2020, 90% מעבודתי נעשית מרחוק.

הקורונה, וגם הנורמלי החדש, העמידו את כולנו מול מציאות מפתיעה ומסעירה. המציאות השתנתה, אך הצרכים הפסיכולוגיים של שייכות, הישגיות ומשמעות נשארו, ובחלק מן המקרים, הצורך בהם רק התעצם.

"הזום לא עובד". כך אני שומעת רבים אומרים. "זה לא אותו דבר". "אי אפשר להרגיש את כל הנוכחות, את הניואנסים". "אי אפשר לקיים ישיבות צוות ככה", "אני לא יודעת מה הצד השני עושה". פגישות 1:1 וישיבות גרועות פנים אל פנים התרחשו גם לפני הקורונה.

היתרון המשמעותי של תקשורת מרחוק מסתכם בעצם האפשרות לקיים אותה, תוך חסכון עצום בזמן ובמשאבים. כאשר התקשורת מתקיימת באופן וירטואלי, דרושה רגישות רבה יותר, שמתחילה בהנחות היסוד שלנו...

לא בחרתי להתנסות ביצירת קרבה דיגיטלית, היא בחרה אותי. כאשר התחלתי להתמקד ביתרונותיה, הנובעים בראש ובראשונה מן החיסכון בזמן ובמשאבים, התחלתי להנות.

רק הקורונה הצליחה לגרום לי להתנסות באופן ממשי בחוויה המאתגרת שהפכה לימים למכוננת. מאז מרץ 2020, 90% מעבודתי נעשית מרחוק.

הקורונה, וגם הנורמלי החדש, העמידו את כולנו מול מציאות מפתיעה ומסעירה. המציאות השתנתה, אך הצרכים הפסיכולוגיים של שייכות, הישגיות ומשמעות נשארו, ובחלק מן המקרים, הצורך בהם רק התעצם.

"הזום לא עובד". כך אני שומעת רבים אומרים. "זה לא אותו דבר". "אי אפשר להרגיש את כל הנוכחות, את הניואנסים". "אי אפשר לקיים ישיבות צוות ככה", "אני לא יודעת מה הצד השני עושה". פגישות 1:1 וישיבות גרועות פנים אל פנים התרחשו גם לפני הקורונה.

היתרון המשמעותי של תקשורת מרחוק מסתכם בעצם האפשרות לקיים אותה, תוך חסכון עצום בזמן ובמשאבים. כאשר התקשורת מתקיימת באופן וירטואלי, דרושה רגישות רבה יותר, שמתחילה בהנחות היסוד שלנו...

לא בחרתי להתנסות ביצירת קרבה דיגיטלית, היא בחרה אותי. כאשר התחלתי להתמקד ביתרונותיה, הנובעים בראש ובראשונה מן החיסכון בזמן ובמשאבים, התחלתי להנות.